כהה
אוויראדמה

המרחק הרחב ביותר במודל ומה עולה לחצות אותו

מבין שישה השילובים זה עומד הרחק מכולם: כל שבע המידות נופלות לתחום הניגוד. על השאלה אם הזוג עובד זה אינו אומר דבר. הוא אומר רק שכאן כמעט שום דבר אינו קורה מעצמו, ושמה שזוגות אחרים לעולם אינם דנים בו חייב כאן להיאמר בקול.

  • כל שבע המידות בתחום הניגוד
  • חמישים ושלוש נקודות פער בצורך באנשים
  • שני הצדדים מעל האמצע בהתמדה
לעבור את המבחן ולראות את הנוסחה

אוויר פתוח מעל אדמה עמוקה, שתי סביבות על אותה קרקע וחוט שזור ביניהן.

דמות הטמפרמנט הסנגוויניסנגוויני
דמות הטמפרמנט המלנכולימלנכולי

האם השניים האלה מתאימים

אין ולו מידה אחת שבה שני הטמפרמנטים כמעט חופפים, ולהעמיד פנים אחרת יהיה הדבר הפחות מועיל שהדף הזה יכול לעשות. צד אחד נע מהר, זקוק לאנשים ושוכח ריב עד הבוקר; הצד השני נע בזהירות, זקוק לבדידות ונושא ערב אחד כמה ימים. כל אחד מההבדלים האלה נראה בשבוע רגיל.

מרחק רחב אינו פסק דין. הוא אומר שיש לזוג מעט הסכמות מאליהן והרבה מידע זה על זה, ולכן זוגות כאלה מצליחים לא פעם ברגע שהם מפסיקים לצפות שהצד השני יגיע לאותן מסקנות לבדו. הדבר היחיד שזוג כזה אינו יכול להרשות לעצמו הוא ניחוש.

מה הדף הזה לא עושה

  • לא נותן אחוז התאמה. אין בשום מקום נתוני אוכלוסייה שיתמכו במספר כזה, גם לא אצלנו.
  • לא מכנה שום זוג טוב או רע. מרחק רחב הוא עבודה ולא אבחנה.
  • לא מתאר את שני הטמפרמנטים במלואם: לשם כך יש שני דפי טמפרמנט.
איך נקרא כאן זוג

איפה עומדים השניים האלה

המודל מציב כל תוצאה על שני צירים: כמה פעילות יוצאת החוצה וכמה יציב נשאר הרקע תחת עומס. שני הטמפרמנטים האלה עומדים בפינות מנוגדות של השדה.

סנגוויני
77 עוררות, 70 יציבות
מלנכולי
32 עוררות, 28 יציבות

אלה מיקומים אופייניים של שני הטמפרמנטים לפי המודל של המבחן הזה, ולא נורמות אוכלוסייה ולא תוצאה של שני אנשים מסוימים. בתוך טמפרמנט אחד יש שוני גדול בין אנשים, וזוג אמיתי עשוי לעמוד קרוב יותר או רחוק יותר.

פלגמטיסנגווינימלנכוליכולריסנגווינימלנכוליעוררותיציבות
מיקומים אופייניים של שני הטמפרמנטים על צירי הפעילות והיציבות.

שבע מידות של הזוג

כל שורה היא סולם אחד מהמבחן שנלקח אצל שני הטמפרמנטים. בזוג הזה כל השורות נופלות לתחום הניגוד, ולכן הקריאה עוסקת בדרגות מרחק ולא בחיפוש חפיפה.

אמצע הסולם
סנגווינימלנכוליהמספר שמתחת לשם הוא המרחק בין שני הטמפרמנטים במידה הזאת.

המספר לצד השורה הוא המרחק בין שני הטמפרמנטים ביחידות הסולמות. גבוה יותר איננו טוב יותר: לכל קצה יש כוח ויש מחיר, ובזוג הזה שניהם נראים.

מה בא בקלות רבה יותר מהשאר

קודם כול ביושר: לזוג הזה אין אף מידה בתחום הקרבה, ולכן שלוש המידות שלהלן הן פשוט הפחות רחוקות. הן אמיתיות בכל זאת, ועליהן הזוג באמת נשען.

  • כל צד מסיים, כל אחד בדרכו

    זהו הפער הצר ביותר מבין השבעה, ובהתמדה שני הצדדים נמצאים מעל האמצע כשמשהו חשוב להם. המלנכולי חוזר למשימה עד שהיא מדויקת; הסנגוויני חוזר לאנשים ולמה שהבטיח. איש כאן אינו נוטש את מה שלקח על עצמו.

  • איש כאן אינו חי לפי לוח נוקשה

    כל צד מתמודד עם שינוי אחרת, אבל איש אינו בונה שבוע שאי אפשר להזיז. עם הודעה מראש במקום הפתעה המלנכולי מסתדר מחדש, והסנגוויני מודיע בלי קושי ברגע שברור לו למה זה חשוב.

  • כל צד חוזר

    ההתאוששות אורכת שעה בצד אחד ויום בשני, ושם נמצא החיכוך. המשותף הוא שכל צד באמת חוזר: ערב רע כאן אינו הופך בשקט לחודש רע, כל עוד הצד המהיר אינו מזרז את האיטי.

מה מחכך ולמה

שלושה מקומות צרים, בסדר שהמודל נותן להם. כל אחד מהם הוא הפרש סף ולא הפרש רצון טוב.

  • אותו ערב, שני מחירים

    פער של חמישים ושלוש נקודות. חדר מלא נותן לצד אחד כוח ולוקח מהשני יום. כשקוראים ליום ההתאוששות חוסר חברותיות הוא הופך להאשמה, וכשקוראים להזמנה דחייה נוצרת האשמה שנייה. שתי הקריאות שגויות ושתיהן שכיחות.

    מה עוזר: לחלק את השבוע במפורש ולתת לכל צד זכות וטו על ההתאוששות שלו ולא על התוכניות של האחר. להגיע ולעזוב בנפרד זה כאן רגיל ולא כישלון.

  • צד אחד שומע הכול

    הסף המלנכולי נמוך: רעש, שיחה שלא נגמרה ונימה חדה במסדרון גובים מחיר, ומהצד השני המחיר הזה בלתי נראה, כי שם אותו חדר פשוט תוסס. משלמים אותו בשקט, ואחר כך הוא מופיע כרצון לא מוסבר לעזוב.

    מה עוזר: להתייחס לרקע כאל נושא אמיתי לסידור ולתת את זכות ההכרעה בבית לסף הנמוך. לצד השני זה כמעט אינו עולה דבר.

  • משפט אחד מגיע פעמיים אחרת

    מה שצד אחד אומר בקלילות ושוכח, הצד השני מקבל במלוא המשקל ונושא כל הערב. הקלילות אינה רשלנות והתגובה אינה הצגה; לעקומות התגובה יש צורה שונה, וכל צד מודד את השני לפי שלו.

    מה עוזר: שהצד המהיר יאמר מה הייתה הכוונה, בבירור ופעם אחת. ושהצד האיטי יאמר מה הגיע אליו, בלי להמתין שינחשו.

חמישה תחומים

אותן שבע מידות מתנהגות אחרת בקרבה, בעבודה ובבית. בזוג הזה כל תחום נופל לניגוד, ולכן כל אחד מהם מסודר ולא מונח מראש.

באהבה ובקרבה

ניגוד

הקרבה מגיעה בשתי מהירויות. צד אחד קרוב כבר בשבוע השני והשני עדיין מחליט, וזה נקרא כקור מצד אחד וכלחץ מהצד השני. זוגות שעוברים את זה מדברים בדרך כלל על הקצב בקול ומוקדם.

אם עובדים יחד

ניגוד

חלוקת עבודה חזקה וקצב משותף חלש. צד אחד פותח דלתות ואוסף אנשים, השני בודק ומסיים. זה עובד עם תחומים נפרדים ומסירה ברורה, ופחות טוב כששני הצדדים יושבים בחדר אחד ובקצב אחד.

בבית ובחיי המשפחה

ניגוד

את הבית צריך לתכנן במפורש: כמה רועש, כמה מלא, כמה אורחים. כשעוזבים אותו לעצמו הוא מתייצב על ברירות המחדל של הצד החברותי יותר ועולה לשני בהתאוששות שלו, בשקט.

איך מדברים ואיך מתווכחים

ניגוד

לשוחח קל, לריב לא. צד אחד סיים בתוך שעה ורוצה לסגור את הנושא, והשני עדיין מחזיק אותו. הכלל שעובד הוא הפסקה שנאמרת עם שעה שנאמרת.

אילו גבולות נדרשים כאן

ניגוד

התחום החשוב ביותר של הזוג. בדידות, שקט והודעה לפני שינוי הם צרכים בצד אחד והעדפות בצד השני, ואת ההפרש הזה צריך לומר במילים האלה ולא להתמקח עליו כל פעם מחדש.

מי מוביל ומי מחזיק

תפקידים שלפי המודל מגיעים לכל צד בקלות רבה יותר כשאיש אינו דן בהם. מצוינים רק אלה שיש בהם הבדל אמיתי.

  • מחזיק את הקו

    סנגוויני

    הרקע היציב שייך כאן לצד הסנגוויני: מצב הרוח בבית משוקם משם אחרי שבוע קשה, וזה קורה בקלות כזאת שאיש אינו מונה את זה כעבודה.

  • מחליט מהר יותר

    סנגוויני

    החלטות ותשובות מגיעות מהר יותר מהצד הסנגוויני. הצד השני אינו איטי; התשובה מופיעה אחרי שהעניין נחשב עד הסוף, וכדאי להמתין לה.

  • מביא את זה לסוף

    מלנכולי

    המלנכולי נשאר עם משימה הכי הרבה זמן וחוזר אליה עד שהיא מדויקת. בזוג זו החצי שמסיים את מה שהתחיל במשותף.

  • שם לב ראשון

    מלנכולי

    המלנכולי מבחין ראשון: בנימה, באווירה, בלא נאמר. מה שנראה מבחוץ כרגישות הוא סף נמוך יותר, וזה מידע שלא היה מגיע לזוג אחרת.

תפקיד אינו דרגה ואינו ציון. מי שמוביל אינו עליון ומי שמחזיק אינו חלש: זוג עובד בחלוקה ולא בכפיפות. כל זוג אמיתי יכול להחליף את התפקידים האלה במודע, ורבים עושים זאת.

איך כל אחד רואה את השני

שני מבטים ולא שתי אמיתות. כל צד מתאר את מה שהוא מבחין בו ראשון, ואף תיאור אינו עובדה על האדם השני.

  • הסנגוויני מהצד המלנכולי

    קל, חם, מגיע מהר לכל מקום, ואחר כך רושם של מי שאינו מסתכל מתחת לשום דבר. מה שנקרא כשטחיות הוא עקומת תגובה קצרה: דברים באמת מפסיקים להכביד בצד ההוא ולא נדחים כלא חשובים. מקרוב, אותה קלילות מונעת משבוע כבד להפוך לחודש כבד לשני הצדדים.

    סנגוויני

  • המלנכולי מהצד הסנגוויני

    מהורהר, מדויק, ואחר כך רושם של מי שלוקח הכול קשה מדי. מה שנקרא כקדרות הוא סף נמוך והתאוששות ארוכה, ולא החלטה להיות אומלל. מקרוב, זו אותה עומק שקולט מה מרגיש הזוג עוד לפני שמישהו אמר זאת.

    מלנכולי

ארבע הסכמות

נאספו מהמקומות הצרים של הזוג הזה. מרחק רחב זקוק לפחות הנחות ולא ליותר מאמץ.

  1. 01

    להודיע לפני שינוי בתוכנית

    יום מראש אינו עולה דבר לצד המהיר ומציל לצד השני את הערב. רוב החיכוך סביב תוכניות כאן הוא על ההפתעה ולא על השינוי.

  2. 02

    שתי דלתות בכל מפגש

    להגיע ולעזוב בנפרד זה כאן הסדר רגיל ולא סימן לצרה. יום התאוששות אחד בשבוע שייך למי שזקוק לו.

  3. 03

    לומר מה הייתה הכוונה ומה הגיע

    משפט אחד מכל צד, במילים פשוטות. הזוג הזה אינו עובד על ניחושים: אותו משפט בספים כאלה באמת אומר דברים שונים.

  4. 04

    להסכים מתי השיחה נמשכת

    לצד אחד זה נגמר בשעה ולשני נדרש הערב. אומרים את השעה במקום לדרוש לסגור עכשיו או לפתוח עכשיו.

מה אומרים על הזוג הזה

הפכים נמשכים, ולכן זהו השילוב החזק ביותר שיש.

מרחק אינו משיכה. הוא נותן לזוג טווח רחב של יכולות ומעט מאוד הסכמות מאליהן, ושני הדברים נכונים בו זמנית.

שני אנשים כה שונים אינם מחזיקים מעמד.

אין למודל נתונים שאומרים זאת, ואף שילוב כאן אינו תחזית. מרחק רחב מנבא כמה סידור מפורש יידרש ולא איך זה ייגמר.

לצד השקט רע בזוג הזה.

התאוששות ארוכה וסף נמוך הם תכונות של מערכת העצבים ולא דיווח על מערכת היחסים. אותו אדם בשבוע שקט נראה אחרת לגמרי.

לצד התוסס באמת לא אכפת.

עקומת התאוששות קצרה איננה אדישות. האירוע באמת נגמר בצד ההוא, וזה הפרש במשך ולא בחשיבות.

ומה עם הזוג עצמו

כל האמור למעלה מתאר נציגים אופייניים של שני טמפרמנטים. אנשים אמיתיים נושאים תערובת ולא טיפוס טהור, ולכן הגרסה המועילה של הדף הזה היא זו שנבנית משתי תוצאות אמיתיות: הסולמות שלך לצד הסולמות של בן או בת הזוג, עם המרחקים האמיתיים במקום האופייניים.

להשוות שתי תוצאות

כל אחד עובר את המבחן בנפרד ונשאר עם התוצאה שלו. ההשוואה אינה מתפרסמת בשום מקום, וכל אחד מהשניים יכול להפסיק לשתף אותה בכל רגע.

לאן ממשיכים

דפי הטמפרמנט מתארים כל אחד מהשניים במלואו. הדף על השילוב הזה באדם אחד עונה על שאלה אחרת: למה המודל אינו נותן תערובת כזאת בכלל.

שאלות נפוצות

01

האם סנגוויני ומלנכולי הם זוג גרוע

אין במודל הזה זוגות גרועים ואין אחוז שיתמוך בקביעה כזאת. הנכון הוא שזהו הרחב מבין ששת השילובים: כל שבע המידות נופלות לתחום הניגוד. המשמעות היא מעט הסכמות מאליהן והרבה דברים שחייבים להיאמר בקול, וזה תיאור של העבודה ולא של התוצאה.

02

למה צד אחד זקוק לכל כך הרבה זמן לבד

כי בצד ההוא חברה עולה אנרגיה במקום לתת אותה, והסף לרעש ולגירוי נמוך. ערב בין אנשים שהצד השני מוצא מרגיע יקר כאן באמת, והיום השקט שאחריו הוא התאוששות ולא נסיגה ממערכת היחסים.

03

למה אותו משפט מצית ריב

לשתי עקומות התגובה יש צורה שונה. אחת עולה גבוה תוך שניות ויורדת שעות, והשנייה כמעט אינה עולה ונגמרת כמעט מיד. לכן הערה קלה מגיעה בצד אחד במלוא המשקל, וההפתעה מהתגובה הזאת כנה באותה מידה בצד השני.

04

מה באמת מחזיק את הזוג הזה

לפי המודל המידה הפחות רחוקה היא ההתמדה: כל צד נשאר עם מה שלקח על עצמו, כל אחד בדרכו. את השאר מוסיפים החיים עצמם, כי צד אחד מביא אנשים ותנופה והשני מביא עומק וסיום. לזוג שמתאים בכול אין אף אחד מהשניים.

05

האם צמד טמפרמנטים מספיק כדי לנבא מערכת יחסים

לא. הטמפרמנט מתאר כמה מהר אדם מגיב, מתאושש ומתעייף, ולא מה חשוב לו, מה עבר עליו וכיצד למד להתווכח. הוא מסביר חלק אמיתי מהחיכוך היומיומי ולא יותר מזה, ולכן הדף הזה מציין מקומות להסכמה ולא תוצאות.

זוג אחד, שתי תוצאות

הדף למעלה כתוב על טמפרמנטים. זוג אמיתי עשוי משני אנשים, והמרחקים החשובים הם אלה שלהם. המבחן אורך כעשרים דקות ונותן לכל אחד נוסחה מארבעת הטמפרמנטים.

לעבור את המבחן