אחד קורא החוצה והשני קורא הביתה

המספר לצד השורה הוא המרחק בין שני הטמפרמנטים ביחידות הסולמות. גבוה יותר איננו טוב יותר: לכל קצה יש כוח ויש מחיר, ובזוג הזה שניהם נראים.

• יום מלא פירושו שני דברים

  פער של ארבעים ושמונה נקודות. מה שהסנגוויני מכנה שבת רגילה, עם שלושה מקומות ושתי חבורות, הוא בצד השני עומס של שבוע שלם. בהתחלה איש אינו מבחין בפער, כי שני הצדדים מסכימים שהיום היה טוב; המחלוקת היא כמה ימים כאלה נכנסים לשבוע.

  מה עוזר: לקבוע מראש את מספר הימים העמוסים במקום להתמקח על כל אירוע. פעמיים בחוץ וחמישה ערבים שקטים היא החלטה, ואילו הכרעה בכל יום שישי היא ריב חוזר.

• חברה כמנוחה וחברה כעבודה

  הסנגוויני חוזר מחדר מלא עם יותר כוח משיצא איתו, והפלגמטי חוזר עם פחות וזקוק לשעה שקטה כדי להשיב אותו. כשקוראים לשעה הזאת חוסר חשק היא הופכת לטענה, וכשקוראים לה דחייה נוצרות שתי טענות.

  מה עוזר: להתייחס לשעה השקטה כאל התאוששות ולא כאל שיפוט של הערב, ולאפשר לצד אחד לעזוב מוקדם בלי שהצד השני עוזב גם הוא.

• אחד מתחיל והשני מסיים

  הפלגמטי מוליך דברים עד הסוף ואוסף בשקט את מה שנשאר פתוח. הסנגוויני פותח את הדבר הבא לפני שנסגר הקודם. זה עובד שנים ואז נפסק בבת אחת, ביום שבו הצד שסוגר סופר כמה סגר.

  מה עוזר: לספור בקול: לומר מי סוגר מה עוד לפני ההתחלה, ולהשאיר לפעמים את הפתוח פתוח במקום לאסוף אותו בשתיקה.

• מחליט מהר יותר

  סנגוויני

  ההחלטות מגיעות מהר יותר מהצד הסנגוויני, וכך גם התשובה לכל הזמנה. הצד השני אינו איטי, הוא פשוט אינו משיב לפני שהיום באמת מתוכנן.

• מביא את זה לסוף

  פלגמטי

  הפלגמטי נשאר עם משימה זמן רב יותר ומסיים את מה שנפתח. בזוג זו החצי השקט של כל מיזם משותף, וכדאי לומר אותו ולא להניח אותו.

תפקיד אינו דרגה ואינו ציון. מי שמחליט מהר אינו עליון ומי שמסיים אינו איטי: זוג עובד בחלוקה ולא בכפיפות. כל זוג אמיתי יכול להחליף את התפקידים האלה במודע, ורבים עושים זאת.

1. 01

   לקבוע את מספר הימים הרועשים ולא את האירועים

   להחליט כמה ערבים בשבוע שייכים לאנשים וכמה לבית. אז הזמנה מסוימת מפסיקה להיות משאל על מערכת היחסים.

2. 02

   שתי דלתות בכל מפגש

   צד אחד יכול להגיע מאוחר יותר והשני לצאת מוקדם יותר, בלי שהזוג נפרד ובלי התנצלות. ההרגל הזה לבדו מסלק את רוב הטינה משני הצדדים.

3. 03

   לומר בקול את מה שנשאר פתוח

   הצד שסוגר הכול בשקט צריך לומר את החשבון פעם בחודש. שתיקה כאן אינה נראית מבחוץ כנדיבות, אלא כאילו לא קורה דבר.

4. 04

   לשאול במקום להמתין שיקראו את המחשבות

   הצד השקט כמעט לעולם אינו פותח נושא מעצמו. שאלה ישירה אחת בשבוע עושה כאן יותר מכל ניחוש קשוב.