באהבה ובקרבה
קצב ההתקרבות, עוצמת התגובה, הצורך בשקט. אדם מאוזן נראה כאן לעיתים קרובות קר ואדם חי נראה מוגזם, ושתי המסקנות בדרך כלל שגויות.
אף אחד לא מחלק כאן נקודות ואף אחד לא מבטיח התאמה מושלמת. מניחים שתי תוצאות מבחן זו לצד זו, והעמוד מראה שבעה מדדים של הזוג: איפה יש מפגש, איפה יש הבדל, ומה עושים עם ההבדל הזה באהבה, בעבודה ובבית.
סנגוויני
כולרי
פלגמטי
מלנכולימדביקים שני קישורים לתוצאות: שלך ושל האדם השני. קישור מלא עובד, וגם המפתח שבתוכו. בלי חשבון ובלי שמירה של שום דבר.
שלושה צעדים, ובלי קודים שצריך להקליד ביד.
166 משפטים ושמונה סולמות. בסוף מתקבל קישור לתוצאה, והקישור הזה הוא המפתח.
עמוד התוצאה נושא קישור הזמנה. האדם השני עושה דרכו את המבחן, והתוצאה שלו מציעה לפתוח את הזוג.
שתי התוצאות עומדות זו לצד זו: מפת הצירים, שבעה מדדים, חמישה תחומים ותפקידים. לקריאה יש קישור משלה שאפשר לשלוח.
המסלול הידני עובד גם הוא: אם שתי התוצאות כבר קיימות, מדביקים את שני הקישורים בשדות שלמעלה. המפתח נחתך מתוך הקישור אוטומטית.
ההתאמה כאן היא לא מספר ולא דירוג. זה המרחק בין שני פרופילים בתכונות מסוימות שהמבחן מודד לכל אחד בנפרד.
מעל כל אלה מגיעה המפה המשותפת על שני צירים, עוררות ויציבות. המרחק בין שתי הנקודות הוא מה שאנשים בדרך כלל קוראים לו התאמה. המספרים מגיעים מהתשובות של שני האנשים ולא מהתווית של טיפוס: שני אנשים סנגוויניים יכולים לעמוד רחוק יותר זה מזה מאשר סנגוויני ומלנכולי.
אנרגיה, קצב
כמה נכנס ליום וכמה מהר זה נעשה. משם מגיע הוויכוח על מתי עוצרים.
חברותיות
כמה אנשים כל צד צריך וכמה זמן לבד נדרש להתאוששות.
גמישות
כמה בקלות זזה החלטה שנסגרה. אצל אחד תוכנית היא משענת, אצל השני טיוטת עבודה.
תגובתיות
העוצמה והמהירות של תגובה. לא עומק הרגש, אלא כמה מהר הגל עולה בפנים.
התאוששות
כמה זמן לוקח לחזור למצב רגיל אחרי ויכוח או יום קשה.
חדות חושים
הסף לרעש, לאור, להמולה ולמצבי רוח של אחרים. כמעט כל גבול ביתי צומח מזה.
התמדה
מי מחזיק מאמץ אחרי שהעניין הראשון חלף, ומי עובר בקלות אל החדש.
שם של טיפוס נותן רק מסגרת גסה: בתוך טיפוס אחד אנשים נבדלים הרבה. המסגרת עדיין שימושית, ולכן כאן עשרה צירופים בשורה אחת לכל אחד.
שני מתחילים מהירים: הרבה תנועה ומעט בלמים. מה שצריך סיכום הוא מי מביא דברים לסוף.
מהירות ודחף: צירוף חזק בכל פרויקט, והוויכוחים בעיקר על מי מחליט סופית.
תנופה ועוגן: אחד קורא החוצה, השני מחזיר הביתה. זוג יציב ברגע שהקצב נדון בקול.
קלילות ועומק: אחד מתקרב מהר, השני מסתכל קודם. המהירות היא התמה המרכזית של הזוג הזה.
שני מנועים: החלטות מגיעות מיד וויכוח נהפך לדו קרב. חלוקת אחריות היא מה שמציל את זה.
לחץ ורוגע: אחד דוחף, השני לא מאיץ. הכול כאן נשען על כבוד לקצב של השני.
דחף ודיוק: צירוף עבודה חזק, כל עוד הביקורת נאמרת בקול ולא נקראת כפסק דין.
שניים רגועים: הבית שקט ואחיד, והשינוי מגיע מבחוץ. תאריך יעד חיצוני עובד טוב יותר משכנוע.
זוג שקט עם ספים גבוהים: מעט רעש והרבה שלא נאמר. ההרגל לנקוב בדברים עוזר כאן הכי הרבה.
שניים עמוקים: הבנה בלי הסברים וניתוח בלי סוף. מישהו אחר בדרך כלל קורא החוצה.
אין ברשימה הזאת צירופים לא מתאימים. לזוגות דומים יש פחות חיכוך ויותר נקודות עיוורות משותפות, לזוגות מנוגדים הפוך, ואף אחד מהשניים לא מבטיח שום דבר מראש.
אותם מספרים מתנהגים אחרת בחלקים שונים של החיים, ולכן הקריאה לוקחת אותם תחום אחרי תחום.
קצב ההתקרבות, עוצמת התגובה, הצורך בשקט. אדם מאוזן נראה כאן לעיתים קרובות קר ואדם חי נראה מוגזם, ושתי המסקנות בדרך כלל שגויות.
קצב, אורך נשימה, היחס לתוכניות. הקריאה אומרת במפורש אם פרויקט משותף שווה את זה ובאיזו חלוקת תפקידים.
תוכניות, סדר, רעש, אורחים. חיי הבית הם לא פרט, שם הבדל בספים מורגש כל יום מחדש.
חום השיחה ומהירות החזרה למצב רגיל. חצי מכל הטינות צומחות מכך שאחד כבר שחרר בזמן שהשני עדיין בתוך השיחה.
כמה שקט וכמה זמן אישי כל צד צריך. גבול הוא לא ריחוק, הוא התנאי שבו זוג לא שוחק את עצמו.
הפכים נמשכים.
המשיכה קלה; לחיות יחד שייך לזוג שדיבר על זה. ניגוד נותן לזוג טווח ומבקש מילים במקום שבו אנשים דומים מסתדרים בשתיקה.
יש טיפוסים שהם התאמה מושלמת.
יש צירופים שנושאים פחות חיכוך ויש שנושאים יותר. אין מושלם, ואף צירוף לא מבטיח שום דבר מראש.
אפשר לתת התאמה באחוזים.
מספר נראה משכנע ולא אומר כלום: אין לנו נורמות אוכלוסייה, ואף אחד לא יכול לבדוק 73 אחוז. לכן הקריאה מראה את הפער בכל מדד במקום ציון אחד.
הטמפרמנט מחליט את גורל הקשר.
טמפרמנט מתאר דינמיקה: מהירות, תגובה, ספים, אורך נשימה. ערכים, נסיבות והדרך שבה מתייחסים זה לזה לא נובעים ממנו.