שני אנשים מהירים, והוויכוח אף פעם לא על המהירות

המספר לצד השורה הוא המרחק בין שני הטמפרמנטים ביחידות הסולמות. גבוה יותר איננו טוב יותר: לכל קצה יש כוח ויש מחיר, ובזוג הזה שניהם נראים.

• ההתפרצות מגיעה משום מקום

  התגובה הכולרית עולה מהר: איחור, הסכמה שהופרה או מענה איטי מרימים את הקול לפני שהמשפט נגמר. מהצד הסנגוויני לא קרה משהו גדול, ולכן התגובה נקראת כהכרעה על מערכת היחסים ולא על הערב.

  מה עוזר: הסכמה שקול מורם הוא מידע על הרגע ולא על הזוג, ושאת המשפט משלימים מאוחר יותר, כשהמטען יורד.

• אחד סוגר והשני כבר הלך

  הכולרי מסיים את מה שנפתח ומצפה לאותו הדבר. הסנגוויני פותח בקלות ומאבד עניין לפני השליש האחרון, לא מרשלנות אלא מפני שהדבר הבא כבר מעניין. אחרי כמה פעמים זה הופך לטינה בלי מילים.

  מה עוזר: חלוקת העבודה לפי שלבים ולא לפי הוגנות: ההתחלה לצד אחד, השליש האחרון לצד השני, ואומרים את זה כבר בהתחלה.

• הרעש עולה לאחד יותר

  הסף הכולרי נמוך יותר: חדר לא מסודר, טלוויזיה ברקע ושלוש שיחות בבת אחת גובים מחיר, ומהצד השני המחיר הזה בלתי נראה, כי שם אותו חדר פשוט תוסס. הערב נגמר אז רע מסיבה שאיש לא נתן לה שם.

  מה עוזר: התייחסות לרקע כאל הסכמה אמיתית, כמו קצב או כסף, ומתן זכות ההכרעה בבית לצד עם הסף הנמוך.

• לוקח את ההגה

  כולרי

  הכיוון מגיע בדרך כלל מהצד הכולרי: קודם ההחלטה ואחריה ההסבר. כך הזוג נע מהר יותר, וזה מחזיק כל עוד שואלים את הצד השני ולא מודיעים לו.

• מחזיק את הקו

  סנגוויני

  הרקע היציב שייך כאן לצד הסנגוויני. אחרי שבוע קשה מצב הרוח בבית משוקם משם, וזה קורה בקלות כזאת שאיש אינו מונה את זה כעבודה.

• מתקרר ראשון

  סנגוויני

  הסנגוויני חוזר למצב הרגיל ראשון. זו איננה בגרות רבה יותר אלא התאוששות קצרה יותר: אותו אירוע עולה לאחד שעה ולשני יום.

• שם לב ראשון

  כולרי

  הכולרי מבחין ברקע מוקדם יותר: בנימה, באיחור, בדבר שלא נסגר בפינה. מה שנראה מבחוץ כרגזנות הוא בדרך כלל סף נמוך יותר.

תפקיד אינו דרגה ואינו ציון. מי שמוביל אינו עליון ומי שמחזיק אינו חלש: זוג עובד בחלוקה ולא בכפיפות. כל זוג אמיתי יכול להחליף את התפקידים האלה במודע, ורבים עושים זאת.

1. 01

   לתת שם לטמפרטורה ולא לאדם

   המשפט הוא: אני עכשיו בעשר מתוך עשר. ולא האשמה כללית כלפי הצד השני. על הראשון אפשר להשיב, והשני רק מגביר את האש.

2. 02

   לחלק את השליש האחרון מראש

   להחליט בהתחלה מי סוגר את המשימה, מי מזמין כרטיסים ומי מרים טלפון. אחרת זה נופל בכל פעם על אותו צד והופך בשקט לחשבון.

3. 03

   בבית מכריע הסף הנמוך

   מי שרעש, אי סדר והפרעה עולים לו יותר, הוא זה שמכריע לגבי הרקע. לצד השני זה כמעט לא עולה, והערב ניצל.

4. 04

   לא לדרוש שהמטען ירד לפי פקודה

   לצד אחד זה נגמר בשעה ולשני נדרש יום. שתי האפשרויות רגילות. מסכימים על מועד החזרה לשיחה במקום לדרוש אותה עכשיו.